בראשית שנות החמישים , פועל מיכ"ל במערכת ז ' אנרית עברית שהנורמות הפואטיות הניאו קלסיות שלה קרובות למיצוי , אך בטרם ( למעשה - על סף שינוי . הסימן המובהק למצב דברים זה הוא שהז ' אנרים העומדים בראש ההיררכיה עדיין אינם מאבדים מתוקפם הנורמטיבי , אך בו בזמן הם 'יורדים בהדרגה ממעמדם באופציות פואטיות ממשיות . אופציות חדשות , לעומת זאת העתידות להופיע במערכת העברית בתוך שנים ספורות בלבד , עדיין אינן קיימות בה בשלב זה . במתכונת 'שירי תפארת ' עדיין נכתבות לא מעט יצירות אפיגוניות . אלא שבמהלך שנות החמישים ( ואפילו השישים , ( כותבים יצירות אפיגוניות מעין אלו רק המשוררים השוליים בני הזמן . אך , כאמור , יש להבחין בין מעמדה של השירה האפית המסורתית כאופציה שירית של ממש , ההולכת ודועכת , לבין מעמדה הנורמטיבי הגבוה במערכת . מצב זה יימשך כל עוד ההיררכיה הז ' אנרית הניאו קלסית שלטת . הפער שבין המעמד הנורמטיבי של הז ' אנר לבין מצבו הממשי במערכת , קיים גם לגבי הדרמה . הדרמה השירית האלגורית וההיסטורית אמנם הולכת ונעלמת , אך המשיכה אל הז'אנר עדיין קיימת , ותעיד על כך העובדה שאפילו משורר מרכזי כאד"ם הכהן , אשר ש...
אל הספר