ראינו שתפיסתו של רמ"ק לגבי היחס שבין האל והעולם איננה פאנתיאיסטית , אבל אולי הדגשנו יתר על המידה את צביונו הלוגי של יחם זה . עלינו להזכיר אפוא שוב שהאקט הראשון של האל הוא ( לפי ' 0 פרדס דמונים ) התעוררות הרצון , והמציאות הראשונה המחודשת היא ( לפי ס' אילימה ) רצון הרצונות » ולפי שני הספרים כל פעולתו של האל היא ברצונו . באינהרנציה זו של האל ברצונו באה לידי ביטוי הפרסונאליות שלו , ובזה מודגש עוד יותר אופיר , התיאיסטי של שיטת רמ"ק' השונה בעניין זה מתפיסת האל של הפילוסופים הקלאסיים . לפי השיטה הניאופלטונית אין תהליך האצילות מצריך כל פעולה מצד האל —השפע שופע ממנו מתוך המלאות הפנימית שלו שהיא מעצם מהותו . האל הוא אמנם סיבה למציאות נפרדת ( במידה שהיא באמת נפרדת , ( אך הוא סיבה בעצם מציאותו השלמה . 12 ° הנביעה של העולם מן האל יכולה להיות גם נביעה פנימית לפי ההכרחיות הלוגית ( שפינוזה , ( ואם יש בכל זאת שניות מסוימת בין האל והעולם אז האל מניע את העולם 'כמו האהוב המניע את האוהב' ( אריסטו . ( לעומת זאת , רמ"ק אומר : 'והוא המחיה הכל , המהווה הכל ואין דבר חוץ ממנו ולא נמצא מבלעדי רצונו , ולא נברא שיי...
אל הספר