כשם שעצם המלה אצילות ( מלשון 'אצלי ) מורה על מהות הספירות האדוקות באין סוף על ידי העצמות המתפשטת בהן , כך מורה המלה בריאה ( מלשון ברא—חוץ ) על 'הוויית הדבר בהוויה נגלית יותר מן , 'האצילות והוויה זו היא אף רחוקה יותר 'מעילת העילות הנעלם תכלית העלס ומרוחק . 'מהעביות למרות ההבחנה הזאת בין עולם האצילות ועולם הבריאה המורה על 'הבדל הדבר , 'מהמקור מדגיש רמ * ק 'שלא יהיר , הבדל . 'ו"ח הקרבה בין שני העולמות באה לידי ביטוי בכך , שעשר ספירות דבריאה הם ' כיסא ולבוש לעשר . 'דאצילות ספירות הבריאה הן כיסא לספירות האצילות , אך הן גם ענפים הנאצלים מהן . יתר על כן—י' ספירות דבריאה אינן זהות עם עולם הבריאה עצמו אלא הן התפשטות נמשכת של י' ספירות דאצילות -.' ואל יחשדנו שומע שכוונתינו לומר שהבריאה , דהיינו הכיסא , הם י' ספירות דבריאה ; שאין זה כוונתינו , אלא י' ענפי הספירות המתפשטות בה הם מאירים בה , הם י' ספירות דבריאה , ולפי האמת הם הם י' דאצילות , אלא התפשטותם עד הבריאה , שהיא הכיסא , גרמה להם שהם י' דבריאה' . ' עיקרון זה הל גם לגבי מערכות הספירות של עולמות יצירה ועשייה , שאם לא כן יהיו ארבעים ספירות ולא...
אל הספר