דברים אלה יש בהם משום תשובה על השאלה : מהיכן יצא הדין ? על אותה השאלה עונה רמ"ק בסי אילימה בפרק טו שבתמר ב : 'שמציאות כל מידה ומידה כאשר יימצא לא יהיה חידוש עניינה במקומה יש מאין . אמנם תחילתה מראשיתה ברצון הרצונות יוצאת ממאציל אל נאצל ; ואחר היותה שם , עם היות שאין מקום גילויה שם , תתפשט ותשתלשל ממציאות הרצון הזה אל מציאות הכתר . 'עצמו אחר כד היא מתגלגלת בבחינות חכמה ובינה שבכתר עד שהיא מגיעה אל מקומה . אין דבר בכל העולמות 'שלא נעשה מכוח המאציל , והמאציל רצה ברצון הרצונות , ועשה והאציל מציאות המידה או הנברא או הנוצר או . 'נעשהה וכך כלולה גם מידת הדין ברצון הרצונות , אך שם עודנה מתוקה לגמרי מפני שפע רחמי הכתר , ורק על ידי השתלשלות יורדת והולכת מתגבש הדין כדין ממש . לדין יש אפוא 'שורש ברצון הרצוגות , ומשם מתפשנו ויורד עד מקומה ממציאות אל . 185 'מציאות לכאורה נוקט כאן רמ"ק אותה עמדה כמו בס' פרדס דמונים , הוא רק מדגיש יותר את אחדותן של הספירות ברצון הרצונות , שהרי לפי ס' אילימה ( בניגוד לס' פרדס דמונים ) בו שורשן העליון ולמעלה ממנו אין להן מציאות כלל : ' הקצה העליון הוא דבקות הספירות בבינ...
אל הספר