גובל עתה לסכם את היחס פ * ן סי פרדס רמונים וסי אילימה בשאלת הצעד הראשון מאין סוף אל זולתו . בספ"ר רמ"ק מעלה את שורש הכלים מעל לבחינה העליונה של כתר , ולכן עומדת הבעיה במעבר מאין סוף אל שורשי הכלים ( הצחצחות . ( מעבר זה מתואר כסדרה אינסופית של עליות רצון , המגי עות עד ל'נקודה משתווה אל ; 'המאציל על ידי סדרה זו מצטיירות הצחצחות , שבהן האל נקרא פועל בכוח ויודע את עצמו ואת בל הנמצאים . אבל מצב זה זז שם , שם . מובחן ( אם לא בהבחנה אונטולוגיה , הרי לפחות בהבחנה מושגית ) ממחויב המציאות , האל הטראנסצנדנטי המוחלט — הבחינה הראשונה של אין סוף , שבה אין פעולה כלל . בסי אילימה אין הבחנה כזאת ! האל כפועל בכוח הוא האל היודע את עצמו" ובו אין כל תהליך של עליות רצון , וממילא אין בו מקום לשורשי הכלים . את התפקיד של הצחצחות בשורשי הכלים תופסות הבחינות העליונות של כתה ואף הן נוצרות על ידי סדרה אינסופית של רצונות , באשר זהו המבנה המהותי של הרצון . אך בעוד שבס' פרדס רמונים ברור שהרצונות הט עריץ מעל לעולם הבתר , הרי בס' אילימה הם מעין התמתחות אינסופית של כתר עצמו , ועל כן הם בתחום מציאות הנפרד מן האל בחידו...
אל הספר