היחס בין הצחצחות ואין־סוף

הטכסט שרמ"ק מצטט אותו כמקור לתורת הצחצחות שלו הוא מתוך תשובות המיוחסות לר' האי גאץ ושמקורן בחוג העיון . « את חלקה הראשח של התשו בה מסביר רמ '' ק לעניין עצמות וכלים ( עיין לעיל פרק שני , עמ' ( 111 הצחצחות הן בחזקת שיא של קירבה בין עצמות וכלים , אם כי מעליהן נמצא ( על פי לשון תשובת ר' האי ) 'אדון על הכל , פירוש שהוא אדץ על השורשים תשע הספירות האחרות : 'כל אלה התשע סםירות והתפשטותם מהות אחד עמ השורש , בלתי נפרדות זו מן זו' ( עמ' 358 אצל גרינום . ( עיין גם ג . שלום : לידיעת הקבלה בספרד ערב הגירוש , תרביץ כרך כד ( תשט '' ו , ( עמ' . 169-168 1 » סם"ר עח ע-א , ועיין גם שער ראשון םרק ז . ג שם לב ע '' א ( השורה הראשונה חסרה בדפוס הראשון . ( 17 שם עה ע '' ב . •» עיין ג . שלום : ראשית הקבלה , נספח ג , עמ' . 259-258 על תורת שלוש הצחצחות ויחסה לתורת השילוש הנוצרי עיין שם , עמ' . 174-171 והמידות כולם בכללי . " אך בהמשך הדיון לא מתקבל הרושם כאילו יש פירוד בין אין םוף והצחצחות , אדרבא : 'אינם במניין הספירות ח"ו אלא הם קרם ועצמו '' ת ושר '' ש כל השורשים . ואמר שם ועצם ושורש , שהם ג' דברים והכל אחד והכ...  אל הספר
מוסד ביאליק