יחסם של שני הספרים העיקריים של רמ"ק לעניין עצמות וכלים מתגלה יפר , מתוך הדיונים השונים סביב דברי ההקדמה לתיקוני זוהר , שכבר הובאו לעיל ( פרק ראשון , עמי . ( 67 ראינו שבשער אבי"ע , פרק שני , מחלק רמ"ק את 'עצם האצילות' לשלוש בחינות — בחינת אין סוף , בחינת העצמות ובחינת הכלים — וטוען שזו עמדתו בשער עצמות וכלים . ובאמת אפשר לראות את הדיון הזה בשער אבי"ע כסיכום של תורת עצמות וכלים כמות שהיא בס' פרדס רמונים : שתי הבחינות הראשונות הן בחינות אין סוף לפני התפשטותו ואחריה . הן מיוחדות זו בזו ולכן אי אפשר לומר שהבחינה השנייה , העצמות המתפשטת , היא נאצלת , אלא היא היא האל בפעולתו . אבל אם כי זהו המאציל המשמש נושא לכל דיוניו השיטתיים של רמ"ק , בכל זאת נדמה לעתים מתוך לשונו שהזהות בין האל הטראנסצנדנטי והאל כפועל אינה זהות שלימה כל כך . כך הוא הרושם , בשרמ"ק מדבר על העצמות כאילו היא ישות מתווכת בין אין סוף והםפירות ! 'ומפני שייחוד האיךסוף בספירות הוא על ידי עצמות המתפשט אמר איהו וגרמניה חד בהן . ומלת אחדות בין גרמניה אל בהון להורות שייחוד האין סוף בספירות , עם היות שאינם עצמותו , הוא על ידי עצמות ה...
אל הספר