משל העששיות

ב'משל יותר נאות' מתואר היחס בין עצמות וכלים כיחס שבין ניצוץ השמש לעשר עששיות הצבועות בגוונים שונים : 'האור המתלבש בעשר ספירות שהם הכלים הוא העצמות הנמשל בדברינו אל ניצוץ השמש , שאין בעצמות ההוא שינוי גוון כלל ... והאור המאיר אל עבר פנים הוא ההנהגה הנמשכת מאתו ממש על ידי . 'ספירותיו העצמות מופיעה כאן כחסרת כל דיפרנציאציה ושינוי , אם כי בהמשך הדברים נאמר : 'וידוע כי כפי אשר יגדלו העששיות , או הכלים ! יגדל אורם ונשמתם וספירתם הפנימית' . " כאן אפשר לפרש שהכוונה לעצמות האחת המהיה את הכלים , ובזה היא נשמה לכל כלי וכלי הפועל את פעולתו המיוחדת לו , ולכן מוצדק לומר שהנשמה היא הפועלת אותה , שהרי היא באה מכוח הנשמה . אבל קשה יותר לפרש כך את דברי סיכום המשל ! ' והנה עתה שני מיני ספירות , ושניהם מיוחדים תכלית היחוד —האי כמו אופן בתוך האופן , והיא הנשמה והספירות האמיתית והכוח הפועל כאמיתית , והוא התפשטות עצמותו וכוחו של יוצתו . והשני , הכלים שהם שלוחי נשמתם אל הפעולות' . « שוב יש כאן לשון דו משמעית , המעמידה בסימן שאלה את זהות העצמות המתפשטת עם האל עצמו . אמנם מצד שני רמ"ק עצמו מדגיש את חוסר הדיפרנצ...  אל הספר
מוסד ביאליק