מכאן ברור שרמ"ק מתנגד להעמדת האל כשהוא לעצמו בערך' ) בחינת עצמו ( in כאל הדתי , כי האל הזה צריך שיהיה קשור לעולם בשני הכיוונים ו מלמטה למעלה ומלמעלה למטה , האל שהוא טראנסצנדנטי מכול וכול ושאינו מופנה אל העולם על ידי פעולותיו ספירותיו אף אינו יכול להיות האל שאליו מופנות התפילות מן העולם , שהרי התפילה צריכה להשפיע ולהביא לידי שינוי ריאלי מסוים ? ואילו ההשפעה והשינוי אינם חלים על האל . 217 שם ז ע"ב . 218 ש » ק עמ' . 111 כשהוא לעצכ . אולם , מאידך גיסא , נזהר רמ"ק , כמו כל המקובלים , מן המסקנה שהתפילה מכוונת לספירות בלבד . את התנגדותו לדעה זו הוא מסמיך בדרך כלל על מאמר המיוחס לספרי ; 'כה' אלקינו בכל קראנו אליו — אליו ולא . «» 'למידותיו בראשית ם' אילימה מעלה רמ"ק את הבעיה שעמדה בפני הקבלה מתחילתה : 'וא"ת והרי להקת המקובלים בל מגמת פניהם למידות בקישורם וייחו דם , ולפי זה יהיה העבודה אל המידות . ולזה נאמר שבלי ספק מי שיעבוד המידות זדו טעות גמורה , ולזה פי' בספרי כה' אלקינו בכל קראינו אליו ופי' אליו ולא למידותיו . אמנם העניץ הוא שהמידות הם לבושים וכיסאות לאלוה וכאשר אנו מתפללים ומייחדים המיד...
אל הספר