ההשרשה האחדותית של הנאצלים במקורם היא סוד ידיעתו של האל " , ובאמת מסתבר שידיעת האל את עצמו , המוזכרת בכל הקטעים הנ"ל , זהה עם היחס הפנימי של אין סוף מעצמו אל עצמו . בלי להיכנס כאן לדיון מפורט בידיעה האלוהית יש לומר , שהיא מציינת מצב שבו אין תנועה באל ( לפחות לא תנועה מסוג זה שיש בבחינות העליונות של כתר ) — 'שהוא הוא עצמותו ולא ישתנה ולא יתגלה ולא יתעלם , אלא מציאותו מציאות קיים עומד בעצמו . « 1 ג שם סז ע '' א . ""> שם יא ע '' א . lCi שם יא ע"ב . 164 שם ננ ע"א . בלתי משתלשל ממציאות אל מציאות' » י . בסופו של דבר נוגע עניין זה לבעיית חידוש הנמצאות , ולכן הוא 'תלוי במה לפנים ואסור לשאת ולתת בו' ן מתוך האמונה בטראנסצנדנטיות המוחלטת ל ! ל האל עלינו להאמין גם בחידוש , גם אם אמונה זו מעלה את הקושי שבהכנסת שינוי באל , כי 'יימצא לפי זה רצה עת לא עת , ונמצא עת רוצה ועת אינו רוצה / ושאר הקשיים הידועים בבעיה זו , החוזרים לאותו עניין הנעלם מהשגתנו : 'כמו שנפלא ונשגב מרעיון שום נמצא השגת אמתת עצמותו , כך לא נשיג פעולתו ולא עת פעולתו ולא רצון פעולותיו , שהכל דבק בידיעתו , והוא וידיעתו אחד ונשגב ונפלא ...
אל הספר