בבחינה זו האל סגור בעצמותו ושופע שפע בתוך עצמו ן אין כאן עדיין שת . נביעה החוצה לזולתו . במידה שיש כאן דינאמיות , הרי זו דינאמיות שאינו : מכניסה שום שינוי באל , כי בשלב זר . אין כל הבחנה בין האל וידיעתו , חכמתו ופעולתו . במצב זה אין הבחנה בין 'היש האמיתי' לבין ידיעתו' - , כוחו , חכמתו , שאינה יוצאת ומתפשטת מעצמותו ולחוץ , אלא הוא מעצמותו אל עצמותו , שהוא וידיעתו אחד . ולא יצדק אמריני בו חכם , יודע , יכול , רוצה , שהרי הוא מעצמו בעצמו בלתי מתפעל כלל' » ןא אף על פי כן האל כאן הוא כבר בעל זיקה ראשונית לפחות למה שיהיה זולתו , אמ כי זיקה זו אינה מכניסה בו שום שינוי . דבר זר . מסתבר גם מן ההמשך . בפרק השישי שבתמר השני נאמר , ש'אין סוף פועל כל הפעולות בבת אחת ובהשוואה אחת , ולא יתייחסו אלו הפעולות הנפרדות אלא מהספירות ולמטה ' . המידות השונות , המהוות את פעולותיו של האל , הולכות ומתאחדות ככל שהן עולות , עד שבכתר הן עצמות אחת . אך עדיין הן פעולות 'לפעול בזולת , לא בפועל עצמו , אם כן אינם פעולות פועלות בעצמו אלא נפעלות ממנו ולא יתייחס לו שום שינוי , שעצמותו אחד , ורצונו וחכמתו ... אינם נפרדות ...
אל הספר