הטראנסצנדנטיות מבחינת ההכרה

עליונותו העקרונית של אין סוף על הספירות היא לא רק מבחינת הישות אלא גם מבחינת ההכרה , להיעלמותי של אין סוף מהשגת הספירות היא אחד הבי טויים העיקריים לטראנסצבדנטיות שלו לגביהן , כי ההבחנה בין הספירות השונות , וקנה המידה להערכת דרגותיהן השונות . היא במידת ההשגה שלהן זו בזו , אלא שכולן 'אינן משיגות במאציל' — כך אומר רמ"ק הרבה פעמים באופן כללי . אך יש לברר את העניין ביתר פירוט . כמובן , שעצמות האל היא טראנסצנדנטית לגבי הכרת האדם , ולכן טעות היא לומר שמשה ביקש את השגתה , 'שאין ידיעה זו מושגת אפילו לנשמות אחר מיתה' . " אמנם מצווה יסודית היא 'לידע שיש 8 לוה ... לידע שישנו וחויב המציאות / אך ידיעה זו ' אינה ידיעת מה הוא , מפני שאין השגה לשום נמצא במהותו כלל , מפני שאי אפשר שיושג ... וזו עיקר אמונה שאין מי שיודע אמיתת מציאותו אלא הוא . 'בעצמו כל ידיעה בו מצד זולתו מכניסה בו סופיות , כי הכרה חלקית ומוגבלת יכולה להכיר רק מושא חלקי ומוגבל ; ומכיוון ש'אין סוף עילת כל העילות אין בו עילות מתפשטות בו , ואין בו לא חלקים ולא תיקונים ככתר , אלא הכול , 'אין סוף הרי אי אפשר להכיר בו הכרה חלקית ? , 'אם נאמר...  אל הספר
מוסד ביאליק