מחויב־המציאות

רעיון זה הורחב אצל רמ"ק בדיוניו על האל בבחינת מחויב המציאות . מושג זה בא ללמד על עליונותו של האל על כל הנמצא זולתו מבחינה לוגית , שהיא כמובן גם אונטולוגיה : 'לא יצוייר מציאות העדרו בשום אופן בעולם , וזו אחת ממעלותיו הרבות על נאצליו שכולם נופלים תחת המציאות ... כי נאצליו קודם אליהם העדרם , מה שאין כן המאציל ממי'ה הקב"ה ... ולא מצאנו לו שם לכנותו אלא מחוייב המציאות , כי הוא מחוייב במציאותו מפני שאי אפשר לעולם בלא מנהיג הנותן שפע ומחיה לכל הנמצאים ומטעם זה מחוייב מציאותו t ומפני שאין שם שיגבילהו לכן נתארהו מחוייב המציאות , ושם זה ייחסו אליו החוקרים' . »» בעניין זה רמ"ק אינו חולק על החוקרים , והוא מקבל לא רק את השם אלא גם את העיקרון , שהוא מוצאי גם בתיקונים וברעיא מהימנא , למשל , בפר' בראשית כב ע"ב . גם שם מתואר אלוהים באופן כללי כטראנסצנ דנטי על כל המציאות זולתו , אלא שרמ"ק משתמש בשם הפילוסופי 'מחויב המציאות' ואף מנתח אותו בדרכו של הרמב"ם ! כך הוא אומר על השכלים הנבדלים , שהם רק אפשרי המציאות בניגוד לאלוהים שהוא מחויב המציאות . אפילו על הספירות אפשר לומר שהם אפשרי המציאות , מאחר שמציאות...  אל הספר
מוסד ביאליק