מרקם המלים , הוא הגיבוש הלשוני שבו המספר מעצב את סיפורו , ושבו הוא מגיש את המידע שממנו הקורא מרכיב את התמונה . לעיצוב זה נודעת חשיבות רבה כי אותו קולט הקורא תחילה , ודרכו הוא עומד על תוכני הסיפור . על כן , העיצוב משפיע , במישרין ובעקיפין , על התרשמותו מהמידע המושמע לו . בעזרת העיצוב הסגנוני יוצר המספר הדגש והבלטה , כדי לעורר את תשומת לב הקורא ; הוא מגביר ומכוון את הרגשות המלווים את הקורא בעת קליטת המידע , אם באמצעות תבניות שונות , ואם על ידי בחירת המלה , עם כל האסוציאציות המקופלות בה . כמו כן , ניתן לנצל את עיצוב הפסוק והפסוקית , כדי לסמן שלבים בהתפתחות העלילה . בפרשת מגדל בבל מנסחים בני האדם את החלטותיהם בלשון : "הבה" בתחילה , "הבה נלבנה לבנים" ( בר' יא , ג , ( ולאחר מכן , "הבה נבנה לנו עיר ומגדל" ( פס' ד . ( כדי למנוע את בניית המגדל גומר האל אומר לבלבל את לשונם ולשים קץ למפעל הבנייה . גם החלטה זו נאמרה בלשון : "הבה" "הבה נרדה ונבלה שם את שפתם" ( פס' ז . ( הקשר שבין הגזירה האלוהית להחלטת בני האדם , והניגוד ביניהן , היו נתונים מראש , מכוח העלילה . העובדה , שלשון "הבה" מסמנת את שתיהן כא...
אל הספר