מסחר בשיכר

השיכר שימש לרוב תחליף ליין היקר ממנו . בדרך כלל היה השיכר זול בהרבה מן היין , אם כי לעתים היה גם השיכר ביוקר . כגון שאנו מוצאים בברכות ה ב ; 132 ושם , סימן קצו , עמ' 241 ואילך . ועל מחיר היין בארץ ישראל בשנות השבעים של המאה השלישית ראה במאמרו של ד' שפרבר , On Social and Economic Con- ditions in third Century Palestine , Archiv Orientalni , Vol . XXXVIII , 1970 עמ' . 16—15 הנ"ל דן במחיר היין ובמיצרכי מזון שונים במאמרו Cost of Living in . Roman Palestine , JESHO , Vol . IX , 1966 , pp . 182-211 ונשאלת השאלה : כיצד נהגו ביישוב שלא נמצא בו יין י תשובה על כך אתה מוצא בירושלמי ברכות פ"ח יא ע"ד . 'אמר ר' יוסי בר' ניהיגין תמו במקום שאיו יין . שליח ציבור עובר לפני התיבה ואומר ברכה אחת מעין שבע וחותם במקדש ישראל ואת יום השבת' ( וכן הוא בירושלמי פסחים פ"י לז סע"ג . ( בעל ההלכה הוא , כפי הנראה , רבי יוסי בר' בון ( וכך גורס הר"ש סיריליאו . ראה גם באהבת ציון וירושלים , למקומנו , עמ' . ( 181 אבל בראבי"ה , ח"א , עמ' , 128 גורס י 'רבי יוסי . 'ברבי ופני משה פירש שרבי יוסי כיוון לבבל . ברם אפשר לפרש את ד...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן