שנות ה־80 - הנגישות להשכלה גבוהה במבחן המעשה

המושג נגישות הוא רחב וכללי . הוא מורכב מנתונים של ביקושים להשכלה גבוהה מול היצע של מקומות לימוד , ממגוון של מסלולי לימוד , ומנתונים על נגישות להשכלה על פי קבוצות מוצא בחברה הישראלית - בני עדות המזרח , ירצאי מערב אירופה וצפון אמריקה , ערבים , נשים . ההשלכות של החלטות המל"ג בדבר הרחבת הנגישות להשכלה גבוהה מאמצע שנות ה 70 הלכו והתבררו במהלך שנות ה . 80 הלוח הבא ואלו שלאחריו שופכים אור על התפתחות זו . מתוך הלוח אכן ניתן ללמוד , כי בין השנים תשמ"ב ( 1981 / 82 ) ותשנ"ג , ( 1992 / 93 ) במהלך 11 שנים , גדל מספר הלומדים באוניברסיטאות בקרוב ל , 50 ' % > ואילו מספרם במוסדות להשכלה גבוהה שאינם אוניברסיטאות גדל בפרק זמן זה פי - ( 700 % ) 7 מ 2 , 027 סטודנטים בשנת תשמ"ב ל 14 , 000 סטודנטים בשנת תשנ"ג . עיקר הגידול התרחש במכללות להכשרת מורים , אשר תלמידיהן היוו כשני שלישים בממוצע מסך כל הלומדים במוסדות שאינם אוניברסיטאות . שידרוג מעמדם של המוסדות להכשרת מורים ממוסדות שאינם אקדמיים לא היה כרוך בהקמה של מוסדות חדשים , אלא חייב מעבר מדפוס הוראה של שלוש שנים ( תואר מורה בכיר שאינו אקדמי ) לדפוס הורא...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד