מחלת האיידס - תיוג שלילי וחירות

רוחו של חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו מחייבת , כאמור , שהנקיטה בסמכויות שלטוניות למניעת התפשטותה של מחלה מידבקת תהיה בבחינת אמצעי אחרון , ובאופן ובמידה התואמים את המאפיינים של המחלה - לרבות מידת חומרתה , דרכי ההידבקות בה , אפשרויות הטיפול והריפוי והממדים האמיתיים של סכנת התפשטותה . למחלת האיידס מאפיינים מיוחדים הנובעים מהיותה מועברת לרוב בקיום יחסי מין , שהם ממילא עניין אינטימי ורגיש של חיי הפרט שחל עליו טאבו חברתי . יחד עם זאת , המחלה יכולה לעבור גם מאם לעובר וגם מחשיפה לדם ומוצריו . כמו כן , אחת הדרכים להידבקות היא השימוש החוזר במחטים לזריקות , לחיסונים , להרדמה וכיוצא בזה , או להזרקת סמים מסוכנים . גם הצהבת מסוג , B שהיא מחלה חמורה לא פחות , עוברת באותן דרכים . אולם מחלת האיידס מאופיינת גם בכך שקבוצות הסיכון להידבקות במחלה בתחילת התפשטותה בארצות המערב היו קבוצות ההומוסקסואלים והנרקומנים המכורים לסמים . אלה הן שתי קבוצות פגיעות מבחינה חברתית הסובלות בלאו הכי מתיוג שלילי ומהפליה . מכיוון שהמחלה קשורה לדעות קדומות נגד קבוצות אוכלוסין פגיעות , האיזון הראוי בין השימוש בסמכויות השלטוניות מ...  אל הספר
רמות