בדיוננו במסגרת שער 2 מצאנו , כי השיטות המודרניות אינן נכונות לקבל מודל שעל פיו נשללת זכות הביטול לחלוטין מן הצד הנפגע . יחד עם זאת , דחייתו של מודל זה אינה כה גורפת ומוחלטת וזכות הביטול נשללת במגזרים מסוימים . עיסוקנו עתה הוא איפוא בסייגים לזכות הביטול . הסייגים האפשריים הם משני סוגים : ( א ) סייגים מהותיים - בסייגים מסוג זה נדון בשער הנוכחי ; נתמקד בסייגים בעלי עניין עיוני , שעצם תחולתם במשפטנו מסופקת . במרכזו של הדיון תעמוד השאלה , אם הפעלתה של זכות הביטול כפופה לשיקול דעת של בית המשפט , ואם כן , מהם יישומיו של שיקול הדעת כאמור . נבחן אם הצדדים חופשיים לשלול או להגביל את הזכות , אם נבצרות ההשבה שוללת את תקומתה ואם הזכות מוגבלת לחוזים הכוללים התחייבויות הדדיות או קמה גם בחוזים חד צדדיים . ( ב ) סייגים לעניין אופן הפעלתה של זכות הביטול - כגון הנטל ליתן ארכה סבירה במקרה של הפרה לא יסודית וליתן הודעה על הביטול בתוך זמן סביר . בדיוננו זה נעשה שימוש במסקנות שנלמדו מהעיון עד כה באשר לטיבה של זכות הביטול ותכונותיה .
אל הספר