נראה כי רומנסה זו , המלבה הנואפת , הגיעה לספרד מצרפת , בעזרתם של הטרוברים הרבים שהועסקו בחצרות האצולה בחצי האי האיברי ' ' . רומנסה זו מכונה גם לאנדאריקר , כשם הבלדה הצרפתית המספרת על המלכה פךךגונךה , ( Fredegunda ) אשת המלך שילפךיקו , ( Chilperico ) ואהבתה ללאנךאריס ( לאנךאריקו . ( בנוסח המוכר בספרד , המושר באזור סלמנקה , הפך שמו של המאהב ל אנךאךילןה , ( Andarique ) ואילו בנוסחים של יהודי ספרד שמו אנךארלטו , אנג'לינו , אנדליקו או אנךאלווינו . שיבוש שמות הגיבורים אופייני לרומנסות . האירוע זהה למקור הצרפתי : המלך ניגש למלכה הישנה ונוגע בה וזו , בחושבה שמי שבא הוא אהובה , מדברת אליו , על שני בניה שיש לה ממנו ועל שני האחרים שהם בניה מהמלך . המלכה מדגישה , בסדרת חרוזים מקבילים , את העובדה שהיא מעניקה העדפה ( בלבוש , ברכיבה , ולמעשה , בכול ) לבני המאהב על בניה מהמלך . כאשר היא מבינה את טעותה הנוראה היא מבקשת מחילה , 9 קיימות רשימות שמיות של טרובדורים פרובנסאלים שהועסקו בחצרות מלכויות ארגון , קטלוניה , קסטיליה ונווארה במאות ה 12 וה , 13 הן המאות בהן נוצרה ופרחה הרומנסה ההיספאנית . ראו : pro...
אל הספר