בחורש מאי של אשתקד [ 30 . 5 . 19511 בא המוות כחתף על הרמן ברוך בן הששים וארבע בניו הייבן שבארצות הברית , והוציאו מחיי רוחו שלא ירעה מנוח . הרבה מכתבים מעידים על בהילות זו . בשנת 1949 כתב לי ברוך מבית החולים , ששכב שם חורשים רבים כשל צלעו שנשברה ; "כושי אחד שבבית החולים שאל אותי פעם אחת : 'מר ברוך , מפני מה אתה עמל כל כר '? אמרתי לו : 'מפני שאני איש זקן שעליו לגמור את מלאכתו כל זמן שהדבר בידו ' . אמר לי : 'כלום אינך סבור , שאדוננו יודע היכן גמר מלאכתך ' ? כאן קצרה דעתי מלומר לו דבר , אף על פי שבאמת לא היה הרין עמו , שהרי אף פקודת ההסתלקות אינה באה מירי אלהים בחינם " . הווה אומר : גם כבית החולים היה עובד בלי הרף , וקרוב לוודאי שיותר מטירופה של מחלתו הכריעו כולמוס עבודה זה . יצירת הפרוזה שלו מות 1 יתילי 1 ס , שיצאה לאור בגרמנית ובאנגלית ( בגרמנית , ( 1945 - מקום בראש נודע לה לא בספרות הגרמנית בלבד , אלא גם בכתבי המחבר עצמו . נפשו של ארם זה , שכוחו ביצירה התחיל שופע משבא בשנים , כעור שקודם לכן היה נתון לעסקי כלכלה ולמחקרים במתמטיקה ובפילוסופיה , נראה שכל עצמה של יצירתו נטבעה כאורח פלא בייע...
אל הספר