כאשר מנתחים את הפעילות הכלכלית המתנהלת ב"מגזר השלישי" בישראל לפי תחומי פעילות , מתגלה תמונה ריכוזית . למעלה משלושה רבעים מהפעילות הכלכלית מתקיימת בארגונים בתחום הבריאות והחינוך , ויחד עם תחומי רווחה נוספים , שירותי רווחה ותרבות ונופשה , מגיעים לכדי 93 % מכלל הפעילות במגזר כולו . שיעור זה דומה , ואף גבוה יותר , ממה שקיים במדינות מפותחות אחרות ( תרשים . ( 4 התמונה בישראל דומה במיוחד למדינות רווחה מערב אירופיות שונות ( ובפרט לאירלנד ובלגיה , ( והיא משקפת מעורבות רבה של " המגזר השלישי" בהספקת שירותים חברתיים שונים , ובראשם חינוך , בריאות , רווחה ותרבות . המימון העיקרי של ארגוני "המגזר השלישי" בישראל מגיע ממקורות ציבוריים - יותר ממחצית ( 55 . 5 % ) מסך המקורות הכספיים של המגזר , ובסך הכול למעלה מ 27 מיליארד ש"ח בשנת . 1997 כשליש מהארגונים הפעילים במגזר נהנים ממימון ציבורי 38 % ) בשנת ( 1998 3 ורבים נוספים פונים בבקשת תמיכה מהממשלה . מבנה המימון הכולל של "המגזר השלישי" בישראל תואם את דגם המימון שמאפיין בעיקר את מדינות מערב אירופה , כדוגמת אירלנד , איטליה , בלגיה , גרמניה וצרפת . שיעור גבוה ...
אל הספר