בניגוד לגישת מגזר הארגונים ללא כוונות רווח , שהיא תפיסת מאקרו שנקודת המוצא שלה היא החברה וחלוקתה למגזרים , גישת "החברה 3 האזרחית" יוצאת מנקודת מבט הפוכה : היא מתייחסת לצורות התנהגות מסוימות , אינדיווידואליות וקולקטיביות , ומחפשת להן מושג מארגן . זו גישת מיקרו , שכן המוקד הוא דפוסי פעילות של בני אדם . כשמתבוננים בהם בצורה אגרגטיבית מקבלים דפוסים אלה משמעויות 4 חברתיות ופוליטיות , החשובות במיוחד לצביון החברה . זהו אחד הפירושים המודרניים למושג "חברה , "אזרחית שכפי שנראה יש לו מקורות היסטוריים עתיקים . מקורות אלה מדגישים היבטים מסוימים וכבר בעבר הרחוק שימשו תשתיות למושג זה . מקורותיו של מושג "החברה האזרחית" מצויים ביוון העתיקה , ומאוחר יותר נעשה בו שימוש בתקופת ימי הביניים ושוב במאה ה 18 וה . 19 הוא קיבל ביטוי מחודש בשנות ה , 70 של המאה ה 20 בעקבות פעילותם של ארגוני אזרחים מעבר למסך הברזל , בעיקר בפולין , בתקופת השלטון הקומוניסטי . ההיסטוריה הארוכה שלו והשימושים הרבים שעשו בו , הפכו אותו למושג . "גמיש" בראייה היסטורית רחבה , "החברה האזרחית" מגדירה מרחב פוליטי , שבו אזרחים עצמאים מארגני...
אל הספר