בכיתה השלישית [ שנה אחרי שמת אבי ] כתבתי חיבור : מה רואים בשוק ראיתי איש מונגולואיד בחנות דגים . מישהו סורק את שערו בכל בוקר ומלביש לגופו חולצה לבנה . אחר כך אוחזים בידו | אולי אומרים 'אדון שמש כבר [ 'זרח ומוליכים אותו לחנות הדגים ושם , בחנות , הוא עומד כל היום ליד הגיגית ומביט בדגים . כמה טוב שנולד לבעליה של חנות דגים ! בתחתית העמוד המורה רשמה : היה עליך לכתוב כל מה שרואים . ( עמ' ( 4 בחרתי לפתוח בקטע הזה דווקא מפני שמגולמים בו עיקרי הפואטיקה של הספר הנפלא והמיוחד שלפנינו . כאן , באמצעות החיבור הנאיבי הזה , לכאורה , ש'נכתב בכיתה , 'השלישית אתה עומד על עקרון ההתבוננות בעולם , על בררת הפרטים המסופרים , על דרך הארגון והמסירה של פרטי הסיפור , על מה ששייך ורלוונטי לעניין באמת לעומת מה שנדמה כרלוונטי לפי איזו ציפייה אחרת , של 'המורה , ' על התיעוד האמתי לעומת התיעוד הקונבנציונלי , על המעמד של האפשרי , המשוער , , 'אולי'ה לעומת ה ' ודאי' לפי הנורמה ה ' , 'ראליסטית על החלקי לעומת ה ' מקיף ' ( כל מה שרואים ) וכיוצא בזה . לאיזה צורך עושה המספר שימוש בפואטיקה מיוחדת זו , שעל עיקריה ננסה לעמוד עוד ...
אל הספר