לולא רמזי רמזים , הניתנים כבדרך אגב , לא היה ניכר כמעט ש"הגענו" לארץ ניכר , למושבת עונשין של ממש ( דוגמת גוויאנה הנודעת לשמצה מימי דרייפוס - תקופתו של קפקא . ( אמנם מדווח על נוסע חוקר ( ההופך לנוסע סתם במרוצת הסיפור ;( על קצין שופט תליין שמדיו מזוהים בהחלט עם מדי החילות הקולוניאליים של אותה עת ; על נדון למוות - כדבר המובן מאליו ; על "בנייני נמל" שתמיד מדובר בהם כדי לספק את קהל המאזינים ( עמ' ;( 173 על בית התה , שבו קבור המושל הראשון ( עמ' ;( 181 על בתיה "המדולדלים עד מאוד" של המושבה ( עמ' ;( 182 ולבסוף , על הנמל עצמו ועל הסירה שבה נמלט הנוסע אל אוניית הקיטור העוגנת מחוץ למזח - על כל אלה אמנם מדווח , אך קשה עד מאוד לשרטט , על סמך אוסף הפרטים הזה , ואף שלרובם משמעות קונקרטית , את דיוקנה של מושבת עונשין ספציפית . אך האם פירוש המופשטות הזאת הוא שלפנינו מרחב בלתי מוגדר , בחזקת "כל מרחב ? "שכזה מבחינה מסוימת , אמנם כן הבעיות-. הניצבות במרכז הסיפור מאפיינות כנראה מושבות עונשין באשר הן , או לפחות כפי שאנו מדמים אותן לעצמנו , וכל מי ששמע או שנודע לו על כך יכול רק לקוות שהדבר יישאר בתחום המרוחק...
אל הספר