כתוצאה מפרשת שכם נפל פחדה של חמולת יעקב על כל הסביבה . הם נסעו לבית אל ויעקב בנה שם מזבח לאלוהים , שבירך אותו ושב והבטיח לו את הארץ . בזמן ישיבתם שם מתה דבורה מינקת רבקה שהתלוותה אליהם , ונקברה תחת עץ האלון בבית אל . עקב כך קרא יעקב לאלון ההוא אלון בכות . תחת עץ מקודש זה ישבה לימים דבורה הנביאה כשהתנבאה על ישראל והנהיגה אותם . לא עברו ימים רבים ממות מיניקתה וגם רבקה מתה . היו אלה ימי מות נשים ואימהות . מבית אל נסעו לאפרת , שם כרעה רחל ללדת . זו היתה לידה קשה מאוד ורחל מתה במהלכה . לפני מותה הספיקה לקרוא לילד בן אוני , אבל יעקב שינה את שמו והסב אותו כך שלא יהיה קרוי על שם מאבקה ותלאותיה של אמו , אלא על שמו שלו . הוא קרא לו בנימין , שפירושו בן יד ימיני . כך נטמעו חייה הקשים , המסובכים ורבי התלאות של רחל בחיי בעלה ובתולדותיו , שהועמדו לשירות התוכניות הסבוכות של אלוהיו , המכוונות אל קץ כל זמן וקץ כל בשר . רק דבר אחד משלה נשמר אצל רחל כנגד דברי הימים וקורות הסיפורים שטלטלו אותה מארצה , ממולדתה ומבית אמה : התרפים . מיום הבריחה מבית לבן ועד יום מותה בייסורים בדרך אפרתה לא נפרדה רחל מתרפי ביתה...
אל הספר