3. תרשיש.

— אבן יקרה המוזכרת עם שוהם וישפה ( שמ' כח , כ ; לט , יג ; יח' כח , יג . ( בתיאור האופנים במראה המרכבה שבס' יחזקאל נאמר : מראה האופנים ומעשיהם כעין תרשיש ( א , טז , ( ומראה האופנים כעץ אבן תרשיש ( י , ט , ( ובדנ' י , ו נאמר על האיש לבוש הבדים : וגויתו כתרשיש . ואפשר שביח' ובדנ' הכוונה לזוהר האבן ולא לצבעה . בשה"ש ה , יד מתוארות ידיו של הד 1 ד ו גלילי זהב ממולאים בתרשיש , היינו משובצים תרשיש . אץ בכתובים רמז לצבעה של האבן . בעניין זה חלוקים התרגומים העתיקים והפרשנים ; יש מוסרים את המונח כשם של אבן צהובה ( השבעים : n ; xpuootaGoq ; chrysolithus : V פש' בשה"ש : כאפי דהבא , וביח' כח , יג : ברולא ;( אדומה ( השבעים ביח' י , ט ; V ; avGpal ; : n , ro ביח' כח , יג ;( sardius כחולה ( רס"ג ור' יונה אבן ג'נאח , ( או כחולה ירקרקת ( ת"א , ת"י , תרגום יח' כח , יג : כרום ימא ; השווה V ביח' א , טז . ? u " , 7 , quasi visio maris כמראה הים ;( ואף חסרת צבע או מנצנצת בצבעים שונים ( רש"י ליח' א , טז : קריסטאל בלע"ז היינו גביש ; פש' בת' י , ו : וחזרה משתני ולית לה דמו , היינו 1 ומראהו משתנה ואין לו דמות ;...  אל הספר
מוסד ביאליק