— תפסדו מוזכרת במל"א ה , ד , כקצה גבול השליטה של שלמה . כמו כן נאמר במל"ב טו , טז : אז יכה מנחם את תפסח ואת כל אשר בה ואת גבוליה מתרצה כי לא פתח ויך , את כל חהר 1 ל ! יה בקע . על שיעורו של כתוב זה עיין להלן ( ב . ( ( א ) מסתבר שההגדרה של גבולות ממלכת שלמה במל"א ה , ד , היא אנכרוניזם , שכן השם עבר הנהר , במשמעות ממערב לפרת מופיע במקורות רק למן התקופה הניאו-אשורית ואילך ( לא לפני מאה ח' לפסה"נ . ( כיון שהשם תפסח אינו מוזכר בתעודות האכדיות — למרות העובדה שציוני מקומות באזור נהר פרת מרובים למדי בכתובותיהם של מלכי אשור — מקובלת ההנחה שהלשון מתפסח ועד עזה בכתוב הנ"ל מציין את גבולותיה של פחות עבר הנהר בימי מלכי פרס ; ועיין כרך ו , טורים . 45-43 במקורות יווניים החל בחיבורו של כסנופק ( אנאבסיס , א ( 17 , 11 , 4 , מופיעה 0 a \|/ a 1 co <; כמקום שבו חצו כורש " הצעיר" 401 ) לפסה"נ ) ואלכסנדר 331 ) לפסה"נ ) את הפרת בדרכם לבבל . השם תפסח נגזר משורש פס"ח , והוראתו מע ^ ךה , מקום חציית הנהר . לפיכך הועלו הצעות שונות לזיהויו במקומות שידוע שבהם חצו את נהר פרת ליד ברכו . מוסיל הציע לזהות את תפסח = תפסקוס...
אל הספר