— אדם במעמד קרוב לשל גר ( ע"ע . ( בירורו של המושג תושב קשה , ונראה שהוא משמש בכתובים שונים בהוראות לא לגמרי זהות , למן שימוש מדוייק ועד לשימושים כלליים הכורכים את התושב והגר כאחד . בדיני קרבן הפסח נאמר : וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אותו אז יאכל בו , תושב ושכיר לא יאכל בו ( שמ' יב , מד מה . ( כיוצא בזה מצינו לגבי אכילת קודשים : וכל זר לא יאכל קודש , תושב כהן ושכיר לא יאכל קודש , וכהן כי יקנה נפש קניין כספו הוא יאכל בו וכר ( וי' כבץ יב . ( מכתובים אלו מתברר , כי תושב הוא אדם היושב ? בית אחר וסמוך על שולחנו , אבל אינו נחשב לבן ביתו . במעמדו הוא דומה לשכיר ; באזהרה על מעמדו של עבד עברי נאמר . לא תעבוד בו עבודת עבד כשכיר כתושב יהיה עמך ( וי' כה , לט מ . ( מן הכתובים שלמעלה אין אנו למדים , אם התושב הוא ישראלי או נכרי . אבל יש כתוב המעיד שהתושבים הם נכרים המתגוררים בקרב ישראל , שנאמר : ... מאת הגויים אשר סביבותיכם מהם תקנו עבד ואמה וגם מבני התושבים הגרים עמכם תקנו וכוי ( וי' כה , מד מה . ( מכאן אפשר להסיק , שהתושבים הם על פי רוב עניים ונאלצים למכור מבניהם לעבדים , אלא שיש להם האפשרות להתעשר ...
אל הספר