3. תורה, מחקר התורה בעת החדשה.

— תוכן הערך : נא ] בעיית המקורות . — [ ב ] זמנם של המקורות : היהויסט , האלוהיסט והדבטרונומיסט . — [ ג ] בעיית זמנו של המקור הכוהני . — [ ד ] ביקורת הצורות ותולדות המסירה . — [ ה ] מעגלי המסורות . — [ ו ] שיטת המסורות לעומת שיטת המקורות . [ א ] בעיית המקורות . — כבר פרשני ימי הביניים העלו שאלות ביקורתיות בקשר לחיבור התורה . ר' יוסף אבן כספי ( בשליש הראשון של מאה י"ד ) ובן דורו קלונימוס בן ק לונימוס שאלו לפשר התופעה של חילופי שמות האלהים בפרקים הראשונים של ס' בראשית : אלהים בבר' א , א — ב , ג ; ה' אלהים בבר' ב , ד—ג , כג ושם הוי"ה לבדו בהמשך ( ועיין כרך ה , טור . ( 393 אבל הם לא הסיקו מכך מסקנות ביקורתיות לגבי הרכב התורה ואחידות יצירתה כפי שעשו זאת חוקרים ומבקרים בעת החדשה . חלוצי ביקורת המקרא בעת החדשה היו וי ^ ר ( 1711 ) ואסטרוק ( 1753 ) שיסדו את שיטת ההפרדה למקורות , אייכהורן שקבע בחנים ספרותיים ורעיוניים להבחנת המקורות במקום שאי אפשר להיעזר בשמות האלהות השונים , והיפפלד שהבחץ ברבדים שונים בתוך המקור האלוהיסטי . עד שבסופו של דבר הגיע חקר ספרי התורה לשיטת ארבעת המקורות המקובלת עד היום ...  אל הספר
מוסד ביאליק