שבם, שבמה.

— יישוב בעבר הירדן המזרחי . שבמה נמנית בבמ' לב , ג , לח בין ערי ארץ יעזר וארץ גלעד שכבשו בני ישראל מידי סיחון מלך האמורי . העיר נבנתה מחדש בידי בני ראובן ונכללה בנחלתם ( במ' לב , לח ; יהר יג , יט . ( נראה שהיתה בשלטון ישראל עד לימי מישע מלך מואב שפשע בישראל והחזיר לממלכת מואב את החבל שמצפון לארנון . חבל ארץ זה כבש האמורי מידי מואב קודם להתנחלותם של בני ישראל בעבר הירדן המזרחי ( במ' כא , כו ; וע"ע מישע , מצבת מישע . ( הזכרת שבמה בנבואה על מואב הבאה ביש' טז , וביר' מח מלמדת שהעיר היתה מואבית בפרק זמן מסוים , אבל כיון שהנבואות על הגויים כוללות לעתים קרובות חומר מסורתי של הסגנון הנבואי , אין לדעת אם הרקע הגיאוגרפי ההיסטורי של הנבואה על מואב משקף את המצב בימי ישעיהו וירמיהו או תקופה קדומה יותר . הביטוי גפן שבמה ( יש' טז , ח ט ; יר' מח , לב ) מלמד ששבמה היתה מפורסמת בענביה . מכאן פתח לבקש מקומה בגלעד הדרומי , לא רחוק מחשבון ומנאעור המצויות באזור עשיר בכרמים ( וכך גם הירונימוס בפירושו ליש' טז , ח . ( נחלקו הפרשנים אם יש לזהות את שבמה עם ח'רבת סו # ה השוכנת סמוך לגדה הדרומית של נחל חשבון , כ ...  אל הספר
מוסד ביאליק