דברי פתיחה

עם צאתו לאור של הכרך השמיני של האנציקלפדיה המקראית שמחה המערכת על שהצליחה להשלים את המלאכה ולהביא את מפעלה לידי גמר . ראשיתה של האנציקלופדיה לפני כארבעים שנה , בימים האפלים של מלחמת העולם השנייה , כאשר צבאות הצורר ביקשו לפרוץ מאפריקה אל עבר הארץ והכורת עלה על בית ישראל באירופה . מלאכת האנציקלופדיה התחילה בירושלים של ימי שלטון בריטניה , הכרך הראשק ראה אור בירושלים בירת ישראל החצויה , ועתה נשלמה מלאכתה בירושלים , העיר שחוברה לה יחדיו . נשלמה מלאכת האנציקלופדיה אך לא תמה . האנציקלופדיה המקראית נושאת עליה את חותמה של תחיית ישראל בארצו , מבחינה מדעית , חברתית ומדינית . יפה נתפרשו הדברים — כפי שהיו יפים לשעתם — בדברי הפתיחה לכרך הראשון של האנציקלופדיה שנכתבו בשנת תש"י : "מפעל זה הוא פרי התחייה בישראל בדור האחרון . בדורות הקודמים היו חכמי האומות ראשי המדברים בחקר המקרא , וחכמי ישראל הקדישו את רוב עבודתם לחקר התקופה שלאחר המקרא , ובייחוד לחקר ימי גלותנו . עכשו נשתנה המצב . עבודתם של אנשי המדע העברי בדורנו פתחה לו לחקר המקרא נתיבות חדשות , והעם יוצר המקרא הולך וכובש לו את המקום הראוי לו בחקירת ...  אל הספר