רתם, רתמים.

— הרותם הוזכר במל"א יט'ד ה כעץ או שיח שאליהו ישב בצלו במדבר . בתהי קכ'ד הוזכרו גחלי רתמים ; וכיוצא בזה באיוב ל'ד יש לגרוס ושורש רתמים לחמם' או לחמם ( תמורת לחמם ; וכך כבר רלב"ג : לחמם מקור והלמ"ד משמשת' ועדות לכך גם בתרגום המשני לאיוב : עיקרי רותמיא מתוקדין ומתעבדין גומרין למזוניהון . ( הנעת השם בתרגומים העתיקים ( ת"י ךתמא' ךתמאי בשבעים , pauaG : A וצ"ל ( paGaneiv : Luc ; pa 8 a | i והערבית p מעידים על צורת היחיד ךתם שממנו הריבוי רתמים . הזיהוי של הרותם עם Retama raetam מבוסס על הערבית . fj ( אבל השבעים מעתיקים את השם או מנחשים את משמעותו . באיוב ל'ד פירשו עצים ; בתה' קכ'ד = מךברי . & : EU 0 O <; : Aq . שהוא juniper וגם ארז הלבנון . וכך גם ; juniperus : V פשי במל"א בטמתא' היינו אלה' בתהי בלוטא' היינו אלון . ( הרותם הוא שיח גדול הצומח במדבריות ואף בשפלת החוף של הארץ . בתי גידולו הם בעיקר חולות ואפיקי נחלים . מחוץ לארץ ישראל הוא מצוי לרוב במדבריות הצחרה וערב . ענפיו של שיח זה מרובים אך גזעו קצר . הענפים ירוקים ועושים את מלאכת העלים בהטמעה שכן עליו מועטים מאוד ונושרים בסוף החורף . באביב ה...  אל הספר
מוסד ביאליק