לפני הדיון בהשלכותיו של הניתוח בדבר תפקידם של מוסדות שיפוטיים בדמוקרטיה ליברלית , ראוי להצביע על השלכותיו הישירות על הדיון במעמדן של "הזכויות החברתיות הכלכליות" במשטרנו החוקתי , ובמיוחד על ההשוואה בין זכויות אלה לזכויות הפוליטיות . אחד הנושאים המקובלים ביותר כבסיס לדיון בזכויות הכלכליות קשור לתוקפה של ההבחנה בינן לבין הזכויות הפוליטיות . כותבים רבים שעסקו בשאלה זו בחנו הבחנה זו מזווית ראייה של יורספרודנציה אנליטית . אלה שטענו ל"נחיתות" הזכויות הכלכליות הצביעו על כך שזכויות אלה הן "חיוביות" באופיין - וזאת להבדילן מהזכויות הפוליטיות הקלטיות שברובן הן "שליליות" באופיין ( כלומר שהגשמתן מחייבת הימנעות מעשייה של המדינה , להבדיל מהפניה של תובענה פוזיטיבית של המדינה לעשיית מעשה כלשהו או להקמת מערך חברתי שיגן על הזכויות . ( מנגד , הכותבים שתמכו ב"העלאת מעמדן" של הזכויות החברתיות תקפו הבחנה זו : טענתם היא שגם לזכויות הליברליות הקלטיות ( הפוליטיות ) יש בדרך כלל פן " , "חיובי וכי ההבחנה האמורה בין סוגי הזכויות אינה יכולה להצדיק את היחס השונה של מערכת המשפט והממשל אליהן . אולם הניתוח שהובא כאן יכו...
אל הספר