באובייקט שהוא אסתטי במובהק ( יצירת אמנות , אביזרי קישוט ) אנו מצפים למצוא סדר אסתטי גבוה . כאשר אנו מגלים שהסדר הדיסקורסיבי הוא הדומיננטי נגרמת אכזבה , והניגוד בין הסדרים נעשה מודגש . הסדר הדיסקורסיבי עצמו איננו שלילי , אך השתלטותו על האובייקט האמור להציג סדר אסתטי היא הנתפסת כשלילית . למשל , אם אנו צופים בסרט ומגלים שהוא ערוך על פי תבנית מוכרת של סרטים אחרים ואין בו כל חידוש של ממש , הרי ההתאמה הגבוהה לתבנית המוכרת נתפסת כמנוגדת לסדר האסתטי אשר מצפים למצוא באובייקט . כאשר הצופה יכול לנחש בקלות את העלילה , או את אופיה של הסצינה הבאה עכשיו' ) יהיה צילום תקריב של הגיבורים מביטים זה בזה , והמצלמה תלך ותתרחק מהם עד שקו האופק יופיע לרוחב , ( 'המסך הסדר האסתטי נפגע . אולם כאשר אין ציפייה לסדר אסתטי גבוה , אלא דווקא לסדר דיסקורסיבי גבוה , אין הסדר הדיסקורסיבי הגבוה נתפס כניגוד של הסדר האסתטי . בספרייה ציבורית , לדוגמה , אנו מצפים לסדר דיסקורסיבי גבוה שיאפשר לנו למצוא בקלות ובלא עיכובים את הספר שאנו מחפשים . לא יהיה זה ממין העניין לאפיין את הספרייה הציבורית כמשעממת ולוקה בסדר האסתטי שלה . הספר...
אל הספר