מור ( George E . Moore , 1873-1958 ) רואה ביופי תכונת אובייקט שקיומה איננו תלוי בכישוריו של הסובייקט . רק אפשרות הכרתה של תכונה זו תלויה בכישורי הסובייקט . עמדתו על אודות היפה מוצגת בספרו . [ 1903 ]) Printipia Ethica ( 1984 עניינו המרכזי של הספר הוא בהבנתו של מושג הטוב ואופן הכרת הדברים הטובים , ואילו היפה נדון בקצרה מתוך זיקה ישירה למושג הטוב . מור טוען כי ההיסטוריה של הגדרת הטוב היא היסטוריה של ניסיונות כושלים , לא מפני שהפילוסופים שעסקו בכך לא השכילו לנסח את ההגדרה הנכונה , אלא מפני שהמשימה שנטלו על עצמם היא בלתי אפשרית . משימה זו מניחה שאפשר 5 להגדיר את המושג 'טוב' באמצעות מושגים אחרים . ' מור מניח שהגדרה משמעה פירוק המושג המוגדר לרכיביו המושגיים , ופירוק כזה אפשרי עד גבול מסוים : המושג הפשוט אינו מתפרק עוד . המושג הפשוט כמוהו באטום , בהיותו היחידה הפשוטה ביותר ( על פי מושגו המקורי אצל האטומיסטים , ( ואינו ניתן לפירוק . המושג , 'טוב' לטענתו של מור , הוא מושג פשוט שאינו ניתן לפירוק ועל כן אינו ניתן להגדרה . מושגים פשוטים מציינים תכונות פשוטות המוכרות לנו אך ורק בהתנסות בלתי אמצעית ....
אל הספר