1. בין המושג למונח

יש לתת את הדעת על כך שהמונח והמושג הן ישויות נבדלות . המונח הוא ישות לשונית , הסכמית ( מילה ) ואילו המושג הוא ישות מחשבתית בעלת תוכן מסוים . מונחים אמנם מורים על מושגים ( כלומר על תוכני חשיבה , ( אולם למונח גורל משלו שאינו תואם תמיד את מעמדו של המושג שעליו הוא מורה . מלבד הוראה על מושגים , מילים מביאות איתן למשמעות הכוללת של המשפט גם את צליליהן , יחסי הדומות עם מילים אחרות באותה שפה והקשריהן התרבותיים . לישויות הלשוניות יש שובל של אסוציאציות וקישורים המעיד על ההיסטוריה של המונח . שובל זה מסיט לעתים את תשומת הלב לתכנים שאינם מרכזיים להוראתו של המונח , או לערכים שאינם תואמים את הנטיות החדשות . הסטה זו מעוררת לעתים צורך במונח אחר , חדש , 'נקי' ונטול שובלים אסוציאטיביים , לציין בו אותו מושג . אך כאשר מחליפים מונח א' במונח ב' אין משמעות הדבר שהמושג עליו מורה המונח החדש , חדש אף הוא . לתופעה זו דוגמאות רבות בדיבור היומיומי . כך , למשל , התחלף המונח 'דוד' המקראי , 'אהוב'ב , 'מאהב' ' חבר' או 'בן זוג' בעברית המודרנית . האם השתנה גם המושג ? אם לשפוט לפי התיאורים בשיר השירים , התוכן המחשבתי הכללי...  אל הספר
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה