1 שנים מעטות לאחר היווסדה נעשתה תל אביב למרכז התרבותי של היישוב . ואכן אפשר למצוא בתל אביב של שנות העשרים והשלושים את כל המרכיבים של בירה תרבותית . ארגוני תרבות כגון מוזאונים , גלריות , תזמורות והוצאות לאור , יוצרי תרבות כגון מבקרים , אוצרים ועורכים ומוסכמות וסטנדרטים תרבותיים . היו בה הן הון חומרי — מרחב , בניינים , כוח עבודה אמנותי והשקעות בתעשיית התרבות — והן הון סמלי , כלומר החזון ליצור מקום שבו מטופחת אווירה דינמית של אמנות ועיצוב , של ניסוי והתנסות במגמות ובאופנות חדשות . בעיר נוסדו ופעלו להקות התאטרון העבריות , הוקמו בה מוסדות מוזיקליים מגוונים , התפתח בה מרכז אמנות נוסף ל"בצלאל" הירושלמי עם ריכוזם של רוב הציירים בעיר , ונפתחו בה מוזאון וסדנאות לציור . רוב המשוררים והסופרים התיישבו בתל אביב , שבה פעלו בשנות השלושים עשר הוצאות ספרים וארבע ספריות ציבוריות . כל ענפי התרבות הרשמית היו מגויסים ברמה זו או אחרת למען מטרה לאומית שאפתנית — 7 יצירתה של תרבות עברית חדשה בארץ ישראל . מאז שנות העשרים שימשה תל אביב גם מרכז העיתונות היהודית בארץ ישראל . משה גליקסון התנה את מינויו לעורך הארץ ב...
אל הספר