בפרק המבוא - "בחיפוש אחר האדם" - תיארנו את תחום הדיון שלנו כחיפוש אחר האדם העולה מן המציאות המשפטית , ואשר יש לו משמעות במישור של השקפות עולם - המישור הפילוסופי . עתה נבדוק מיהו האדם שהעלה חיפושנו . שיערנו כי בבואנו בשעריה של המציאות המשפטית , הטבועה בחותם של קונקרטיות , נגלה בה אדם מוחשי , הנטוע היטב בקרקע המציאות , ועתה אנו מבקשים לבחון אם אמנם כך הדבר . נציין תחילה כי יתרונו של האדם המשפטי הוא במוחשיות שבו . האדם הריאלי אינו יכול לנהל את חיי היומיום שלו על פי אמיתות פילוסופיות . הן כלליות ומופשטות מדי לצרכיו . שיקולים פילוסופיים מרחיבי דעת , לא רק שאינם יכולים להועיל לו בפתרון הדילמות , המכשלות והמצבים הנקרים על דרכו , אלא שהם אף עלולים להזיק לו . אנקדוטה פילוסופית ידועה מספרת על הפילוסוף היווני תאלס , שהגיגיו הפילוסופיים הכשילוהו ומנעו ממנו זהירות ראויה , עד שנפל לבור שהיה בדרכו , בעוד שמשרתת שהלכה עמו נשמרה מן הבור , דווקא בשל בורותה הפילוסופית הגמורה . תבונתה המעשית של המשרתת לימדה על חוכמתו היתרה של תאלס כעל מכשלה בחיי המעשה . עוד נזכיר את סנקה הרומאי , חכם סטואי , שדרש בזכותה ש...
אל הספר