נגדיר פיקציה כהתייחסות אל עובדה מסוימת או אל מצב דברים מסוים כקיימים , אף שאין הם קיימים באמת . לעתים אנחנו משתמשים בפיקציה כ"מעשה הסוואה , פעולה שנעשתה למראית עין , כדי להעלים דבר מה מאחרים " ... ( מילון אבן שושן ;( ולעתים אנחנו משתמשים בה בלי להעלים מן האחרים שהיא העמדת פנים , ואפילו תוך הדגשת הדבר . במקרה הראשון הכוונה היא להולכת שולל , שהיא מעשה מגונה . במקרה השני , הכוונה היא למעשה העומד בקריטריונים המוסריים . ענייננו בפרק זה הוא הפיקציה הגלויה , שלא נועדה להוליך שולל ואשר יש לה היבטים חיוביים . בפיקציה מן הסוג הזה כל בעלי הדבר יודעים שאין היא אמת לאמיתה , ושלעתים היא אפילו משוללת כל יסוד של אמת , ואף על פי כן , מטעמים שונים , הם ממשיכים להתייחס אליה כאילו הייתה אמת . הדוגמאות לכך הן רבות . להלן נתייחס לחלק מהן . הדוגמא הנפוצה ביותר היא עולם ההזיות . לעתים קרובות אנו שוקעים בהזיות ורווים מהן נחת מרובה , אף שאין לנו ספק בפיקטיוויות שלהן . אנחנו מעמידים פנים שאנו שונים מעצמנו , והדבר מרגש אותנו , לפעמים התרגשות יתר , אף שידוע לנו היטב כי אין להתרגשות זו יסוד , ובוודאי לא יסוד עובדת...
אל הספר