סובלנות היא הכרה בזכות קיומן של דעות ונורמות התנהגות מנוגדות , והכרה בזכות קיומם של בעלי הדעות והנורמות המנוגדות . בהתאם לכך , המושג סובלנות כולל זכות קיום כפולה : ( 1 גם אם אדם שולל דעה או נורמה מסוימת , אין הוא שולל את הזכות להביעה ולממשה , ומכאן - שאינו שולל את זכות קיומה . ( 2 גם אם אדם שולל דעה או נורמה מסוימת , אין הוא שולל את מי שאוחז בדעה זו או את הנוהג בדרך זו . סובלנות נדרשת רק כלפי עמדות המעוררות התנגדות , וחלקן אף מעורר דחייה עד כדי סלידה . אדם נדרש שלא לשלול מכול וכול עמדות כאלו , גם , ובעיקר , כאשר השלילה המוחלטת שלהן היא הביטוי ההולם ביותר של דעותיו שלו כלפיהן . כל זאת בתנאי שאין העמדות הללו פוגעות או עלולות לפגוע בערכים עליהם מושתתת החברה בה חי אותו אדם . כלומר , סובלנות היא ערך הנותן לגיטימציה לעמדות שאינן טובות בעיניו ואשר בפועל הוא היה מעדיף שאיש לא יחזיק בהן . במובן זה , הסובלנות נבחנת מן הפתיחות . בדומה לסובלנות , גם הפתיחות נדרשת כלפי עמדות אחרות , אולם הפתיחות איננה רק הכרה בזכות קיומן של אותן עמדות אחרות ושל בעליהן , אלא אף כיבוד מה של אותן עמדות , אף שהן בבחינת...
אל הספר