עד כאן התמקדנו בהתייחסותה של הפסיקה ( להבדילה מן התחיקה ) אל עקרונות וערכים אוניוורסליים , ואין זה מקרה . התחיקה ממעטת לאפיין כאוניוורסליים עקרונות וערכים הכלולים בה . ייתכן שהטעם לכך נעוץ בעובדה שהתחיקה איננה נדרשת למקור סמכות שמחוץ לה . לעומתה , הפסיקה , הניצבת לעתים קרובות בפני שאלות שאין להן תשובות או שאין להן תשובות נחרצות בדברי חקיקה , נדרשת למקור סמכות נוסף , והיא מוצאת אותו ביסודות האוניוורסליים . בהקשר לכך , חשוב לציין שהעדר חוקה בישראל משפיע במיוחד על נטייתו של בית המשפט לפנות אל האוניוורסליות . כאמור , החוקה היא מקומם הטבעי של עקרונות היםוד של השיטה המשפטית , לכן חסרונה מאלץ את בית המשפט , במיוחד בשאלות עקרוניות , לעגן את פסיקותיו בחוקה לא כתובה , ואותה הוא מוצא בערכים האוניוורסליים . יחד עם זאת , ניתן להצביע על מספר דברי חקיקה שיש בהם איזכורים לערכים ולעקרונות שניתן לכנותם אוניוורסליים . בפרק הבא , "האדם , "בזולת נדון בהרחבה בערכים המפורטים במגילת העצמאות , המשמשת כלי פרשני חשוב בחוק יסוד : כבוד האדם וחירותו ; בחוק יסוד : חופש העיסוק , ובחוק החינוך הממלכתי . הערכים הנידו...
אל הספר