רשימת החירויות הנשללות מן הקטין היא ארוכה ומסועפת , ויש בה כדי ליצור רושם שהקטין ( ובדומה לו פסולי הדין , כל פסול דין על פי החירויות הספציפיות הנשללות ממנו ) הוא יותר "מקורבו של האדם" ופחות האדם עצמו . אולם נקדים ונטען כבר עכשיו , שביסודה של רשימה זו עומדת הנחה ששלילת החירויות הללו היא דרכו של המשפט לשמור על צלם אנושיותם של הקטינים ( או של פסולי דין . ( ואכן , כפי שנראה מאוחר יותר , הגבלת חירויותיו של הקטין מיועדת לצורך הגנה עליו , כאשר ההנחה היא , כאמור , כי אין ביכולתו לדאוג לעצמו לבדו . הדבר בא לביטוי , למשל , בחוק הכשרות , הקובע שתפקידי ההורים והאפוטרופוסים כוללים "את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין , לרבות חינוכו , לימודיו , הכשרתו לעבודה ולמשלח יד ועבודתו , וכן שמירת נכסיו , ניהולם ופיתוחם " . הוראה זו מבקשת להבטיח כי כל צרכיו הקיומיים של הקטין ימולאו , ודומה כי אין ספק בנחיצותה ובבואה לשרת את טובת הקטין . גם אם יש בהוראה זו ( ובהוראה נוספת באותו חוק , המחייבת קטין לציית להוריו ולכבדם ) הגבלה מסוימת של האוטונומיה של הקטין , נראה כי במקרה זה ההגבלה באה לשרת את טובתו . כאלה הן גם הו...
אל הספר