המוות הוא הקצה השני של גבול הגדרת האדם . בתור שכזה , מעורר המוות שתי שאלות חשובות : ( 1 האם גבול זה נתון לשיקול דעתו של האדם ? האם האדם רשאי על דעת עצמו , להפסיק להיות אדם , למשל כשהוא מחליט להתאבד ? ( 2 האם אכן לאחר מותו , האדם חדל להיות אדם ? נתחיל את הדיון בזכות לחיים , ובסעיף הבא נתייחס בנפרד לזכויות השמורות לאדם גם לאחר מותו , כמו הזכות לכבוד ( כבוד הנפטר ) והזכות למימוש צוואתו . ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות אדם קובעת בסעיף : 'ג "כל אדם יש לו הזכות לחיים , לחירות ולביטחון אישי " . ברוח זו , כוללות כל הצעות החוקה לישראל סעיף המעגן את חובתה של המדינה להכיר בערך האדם ובקדושת חייו . האם זכות זו כוללת גם את הזכות שלא לחיותי לכאורה , על פי העקרון המנחה את התפיסה של זכויות אדם , ארם אינו חייב להיות דתי כדי ליהנות מחופש דת , להתבטא כדי ליהנות מחופש ביטוי , להינשא כדי ליהנות מן הזכות לנישואין , וללדת ילדים כדי ליהנות מן הזכות להורות . חופש הדת הוא גם החופש מדת , חופש הביטוי הוא גם החופש לשתוק , הזכות להורות היא גם הזכות שלא ללדת ילדים , וכדומה . כשם שאדם זכאי לבחור לעצמו בדת הנראית לו ,...
אל הספר