כאמור , הגדרת האדם על פי הזכאות והאחריות מתבססת על מה שעשוי להשתמע מחוק הכשרות . נמשיך להתבסס על אותו חוק , ונבדוק אם גבולות הכשרות המשפטית הקבועים בו מתאימים גם כגבולות האדם בהגדרה זאת . חוק הכשרות קובע , כאמור , את שני הגבולות הבאים : "מגמר לידתו ועד . "מותו גבולות אלה מעוררים תהיות ותמיהות רבות , אף שלכאורה הם גבולות טבעיים . כך , למשל , האם גמר הלידה הוא תחילת החיים של האדם ? האם עובר אינו אדם ? האם עובר איננו כשר לזכויות , רק משום שלידתו לא נגמרה ? האם עובר שטרם הגיע מועד לידתו מופקר , למשל , לחסדיה של אם מכורה לסמים המסרבת בתקופת ההריון להיגמל מסמים , תוך התעלמות מוחלטת מהוודאות הרפואית שבכך היא הופכת את עוברה למכור לסמים ? והאם אדם מת אכן אינו אדם ? האם "מת" חדל להיות כשר לזכויות ? האם אין לו , למשל , זכות לכבוד , ומכאן זכות לכך שיכבד : את צוואתו ? התייחסותו של המחוקק אל סוגיות אלו ואל סוגיות דומות מלמדת אולי על חוסר יכולתו לעמוד באותם גבולות שהוא עצמו קבע לעצמו . ניתן להתרשם מדברי חקיקה שונים כי הדין בכללותו אינו שומר תמיד על גבולות האדם הקבועים בחוק הכשרות . כך , למשל , כפי שנ...
אל הספר