צלם, צלם אלהים.

- ( א ) הלשון צלם אינו שכיח הרבה במקרא' והוא בא בשתי משמעויות : פסל , ובהשאלה דמות . גם באכדית משמשת המלה salmu בשתי הוראות עיקריות : פסל או ציור וככלל זה גם תגליף ובהשאלה דמות ואף מצב המזלות בשמים . במשמעות של פסל הוא מצוי כבמי לג'נב ; שמ"א ו'ה'יא ; מל"ב יא'יח = דה"ב כג'יז ; יחי ז'כ ; טז'יז ; כג'יד ודני ב ג . כמשמעות המושאלת של דמות בא הלשון צלם בפרשת בריאת האדם בצלם אלהים ( ברי א'כו'כז ; ט'ו ;( ועיי לקמן ( ב . ( את הכתוב : אך בצלם יתהלך איש ( תה' לט'ז , ( יש לפרש כנראה אך בחשיכה יתהלך איש ( והשווה אכדית - salamu להשחיר' וכבר דונש חיברו אל צלמוות ; וע"ע . ( המלה צלם אינה מיוחדת לסוג מסוים של פסל , וכנראה כל מעשה פיסול ככלל צלם . הצלם שבחלום נבוכדנאצר וצלם הזהב של נבוכדנאצר המתוארים בדני ב ג הם פסלים תלת ממדיים . כמותם גם צלמי הטחורים והעכברים שהשיבו הפלשתים אשם לאלהי ישראל ( שמ"א ו'ה'יא . ( צלמי כשדים חקוקים כששר ( ידו' כג'יד ) הס כנראה תבליטים מגולפים ( חקוקים ) וצבועים . ואילו צלמי זכר ( שם טז'יז ) לא נתבארה משמעותם אם הם פסלי גברים בסתם' או פסלים שאברי זכרות שלהם מודגשים' או אסטיל...  אל הספר
מוסד ביאליק