צאן.

— נא ] השם צאן' צורתו בפרוטו שמית : ;* da ' nu בערבית : 8 c ? t כמעינית : ציאן ; בכנענית ( קני ' 263 שוי ; sflnu : ( 12 באוגריתית : צאן ; באכדית : 11 'senu ו ; 5 ; 11 במואבית ופיביקית : צאן ; בארמית של יכ : קן ; בארמית מאוחרת ובסורית : ען . פעם אחת מצויה במקרא גם הצורה צנה ( תהי ח'ח ' ( ולפי כאואר וליאנדר זו צורת הנקבה ( הדיסימילציה בגלל החולם . ( בשם זה נכללו כבשים ועזים ( וי' א'יא ועוד . ( השימוש בשם צאן לכבשים ועזים ( כך גם כמצרית מציין השם עות כבשים ועזים ) נובע מן הנוהג לרעות יחד שני מינים אלו של בהמה זיקןן ז . רק פעם אחת באה המלה צאן לציין כבשים בניגוד לעזים שנמנו כפני עצמן ( שמ"א כה'ב . ( גידול הצאן היה אחד מענפי הכלכלה הקדומים במזרח הקדמון' ובמשך כל תקופת המקרא תפס גידול הצאן מקום חשוכ ביותר בכלכלתם של בני ישראל ושכניהם , ובייחוד באזורים הקרובים ליער ולמדבר . הצאן מספק לאדם חלב ומוצרי חלב ( ע"ע ' ( בשר , שער עזים וצמר כבשים ( עיי כרך ד' טור ( 1001 ועורות ( ע"ע עור . ( חשיבותו הרבה של גידול הצאן בכלכלתם של בני ישראל ניכרת באוצר המלים העשיר הקשור כצאן' ובעושר הדימויים מחיי הרועי...  אל הספר
מוסד ביאליק