פרדס.

- התיבה פרדס הוזכרה שלוש פעמים במקרא ( שה"ש ד'יג ; קהי כ'ה — בריבוי : פרדסים ; נחמי ב' ח . ( המלה פרדס שאולה מלשון איראנית והיא באה באוסטה בצורה , pairidaeza ומובנה : ( שטח ) מוקף גדר או חומה . המלה חדרה לבבלית מאוחרת בצורה pardes ( הכתיב par-de- ( e- ) su / sa משקף את אותה צורה ; התנועה הסופית כבר לא בוטאה בתקופה זו . ( בשלוש התעודות האכדיות שיש בהן מלה זר' היא מתייחסת לשטחים גדורים ; באחת מהן מדובר ככרם של גפנים' כשתי התעודות האחרות לא פורש אילו נטיעות היו בשטחים גדורים אלו . כיוצא בזה' גם הכתובים מורים על ההוראה הרחבה של התיבה פרדס . בשה"ש הוזכר פרדס רימונים' כנחמ' הוזכר הפרדס אשר למלך כמקור לעצי בניין' וכקהי הוזכרו פרדסים כסתם . המונח פרדס חדר גם ליוונית , 7 rapa 8 eiao <; ממאה הי לפסה"נ ואילך' אלא שביוונית נתייחד המונח לשטחים מגודרים ונטועים שברשותו של המלך' או ברשותם של בעלי אחוזות פרסיים שקיבלו אותן מן המלך . הפרדס אשר למלך שהוזכר בנחמי ב'ח' כמקור לעצי בניין למקדש' לא צויין מקומו' אבל אולי הוא יער ארזי הלבנון שהיה רכושו של המלך' ולפי עזי ג' ז' שימש מקור לעצים לבניין בית המקלש . ...  אל הספר
מוסד ביאליק