- שם זה מציין בלשון המקרא אסיפה וכינוס ( ירי ט'א ' ( ובייחוד לצורך תפילה והקרבת קרבנות ( מל"ב י ' כ ; עמי ה'כא ' ( בשעת שמחה ותג' או בעת צרה' כשהיתה העצרת קשורה בצום ' כלשון הכתוב . קדשו צום קראו עצרה ( יואל א'יד ; ב'טו . ( מלשון הכתוב : וביום השביעי עצרת לה' אלהיך לא תעשה מלאכה ( דב' טז'ח ; והשווה במי כט'לה ) , אנו למדים שהיה יום העצרת אסור במלאכה . אף נתייחד השם עצרת ליום השביעי של פסח ( דבי טז'ח ' ( ויותר ממנו ליום השמיני של סוכות ( וי' כג'לו ; במי כט'לה ; נחמי ח'יח ; דה"ב ז'ט ) הוא שמיני עצרת . בימי בית שני נתייחד השם עצרת לחג השבועות ( משנה חלה ד'י ; ביבי א'ג ' ( ובצורתו הארמית עצרתא ( קדמי ג'י ' ו ; aaapGa והשווה ת"א לבמ' כה'כו . ( במדרשים המאוחרים נקרא חג השבועות גם עצרת של פסח ( שהש"ר ז' ד ; פסדר"כ , מהדורת בובר' קצג' עמי א ' ( לפי שזמנה קבוע חמישים יום לאחר הפסח ; ושמיני של סוכות נקרא עצרת של חג ( שם . ( הצירוף שמיני עצרת' המיוסד על לשון
אל הספר