עדה.

- נא ] השם עדה' הנגזר משורש יעד' עניינו ציבור של נאספים במקום ובזמן מסוים וקבוע , או למטרה מסוימת' ובייחוד ציבור שארגונו המדיני או הדתי כרוך בהתוועדות לעתים מזומנות ובמסיבות מיוחדות . קרוב בעניינו לעדה' ונגזר מאותו שורש' הוא השם מועד' שעניינו זמן קבוע או מקומ קבוע . מועד משמש במשמע של חג ( ע"ע ;( ובמשמע של מקום התוודעות הוא משמש בשם אהל מועד' הוא המשכן ( ע"ע ' ( והר מועד ( ע"ע מועד' הר מועד . ( לשון מועד עשוי לציין גם את האספה שאליה נועדים' ובהוראה זו הוא משמש בצירוף : קריאי מועד ( במי טז'ב ' ( המקביל אל : קריאי העדה ( במי א'טז . ( מועד כמוסד מדיני מצוי היה בגבל במאה י"א לפסה"נ' כפי שלמדים אנו ממגילת ון אמון ששם נזכר מועד של מל ך גבל' היינו מועצה . בהוראה זו מצוי מועד גם בכתבי אוגרית' שמוזכר בהם פחיר מעד' היינו קהל מועד' של האלים ( גורדון' , UT מס' ' 137 שוי . ( 14 לשון עדה בא לעתים במשמע של אספה' התכנסות' ואף של לאומים ( תהי ז'ח ' ( או בעלי חיים ( שופי יד'ח ; תה' םח'לא . ( ואם הנוסח באיוב טז'ז : האומות כל עדתי הוא ' כתיקונו' משמש לשון עדה גם כדי לציין בני בית . עדה מציין אף התוועדות ל...  אל הספר
מוסד ביאליק