סריס.

— התיבה סריס במקרא שתי הוראות לה : א ) כפשוטה כגון ישי נו'ג ה : ואל יאמר הסריס הן אני עץ יבש וכוי ; ב ) פקיד או שר בממלכה . כגון ברי מ , ב : ויקצוף פרעה על שני סריסיו ( השווה לכתוב המקביל מא'י : פרעה קצף על עבדיו ;( ירי לד'יט : שרי יהודה ושרי ירושלים הסריסים והכהנים וכוי ( וכן ברי לז'לו ; לט'א ; שמ"א ח'טו ; מל"ב כד' יב . ( לעתים קשה לקבוע לאיזו משתי ההוראות הכתוב מתכוון' אף על פי שכמעט אין כתובים שבהם התיבה סריס אינה יכולה להתפרש כפשוטה . על כל פנים' הוראה זו אינה אפשרית לגבי פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים ( ברי לז'לו ; לט'א ) שהיה בעל אשה ( לט'ז ואילך ; וע"ע פוטיפר' פוטיפרע . ( שימושה הכפול של המלה סריס משתקף גם בתרגומים . ת"א מתרגם סריס במלת רב . בת"י היא מתורגמת בשלוש צורות : סריסא ( ישי נו'ג ד ;( רב ( ברי לז לו ; מא'ב ; שמ"א ח'טו ; ' מל"ב כד'טו ; ישי לט'ז ; ירי לד'יט ; דה"א כח'א ; ועוד [ במל"ב כד'יב' תירגם : סריסיו — גברוה . כדי להימנע מחזרה על מלת רברבנוהי שבה תירגם שריו ;([ גואה ( מל"א כב'ט = דה"א יח'ח ; מל"ב ט'לב ; כה'יט = ירי נב'כה ; ועוד , ( משמעה  אל הספר
מוסד ביאליק